השוואה שמנצחת בכל שורה היא רשימת מכירות. זו לא.

השוואה בין מכשיר שלנו למכשיר יקר ממתחרה היא תרגיל שנכשל כמעט תמיד, כי קל לנצח בה. הדרך היחידה לעשות אותה ביושר היא לקבוע מראש מה נמדד, לפרסם את הציונים של שני הצדדים, ולהסכים שהמכשיר היקר מנצח במשהו — אחרת אין כאן השוואה, יש פרסומת עם טבלה.

המכשיר היקר מנצח בגימור ובשם. המכשיר שלנו מנצח בערך ובשקט לכל דולר. ושניהם משתמשים באותו חומר במשטח המגע, ולכן ההבדל ביניהם אינו בטיחות אלא מה שאתה מקבל על הכסף — וזו שאלה של העדפה, לא של איכות.

השאלה שבכותרת: האם השם שווה את הפער

ההשוואה המלאה באתר האנגלי מציגה את השאלה הזאת בכותרת שלה, ולכן היא מוצגת כאן כשאלה ולא כממצא: האם מכשיר יקר פי שלושה מצדיק את הפער. הניסוח הזה חשוב, כי הוא מה שאנחנו יודעים — שהפער במחיר קיים ושהוא גדול — ולא מה שאנחנו ממציאים, כלומר מספר מדויק לכל מדינה ולכל ערוץ.

מה שכן אפשר לענות עליו בוודאות הוא מה הפער קונה. גימור טוב יותר, אריזה שמרגישה יקרה, שם שמוכר את עצמו על המדף, ושירות לקוחות שאפשר להרים טלפון אליו. שלושת הראשונים נתפסים ביד; הרביעי נתפס רק כשמשהו נשבר, ואז הוא שווה יותר מכל השאר.

לפני שקוראים טבלת ציונים, שווה לומר מה פער מחיר לא קונה. הוא לא קונה חומר בטוח יותר, לא קונה מדידה מדויקת יותר ולא קונה אחריות ארוכה יותר כברירת מחדל; אלה שלוש טענות נפרדות, וכל אחת מהן צריכה דף מפרט משלה. מה שהפער כן קונה הוא גימור, אריזה, שם שעושה עבודה על המדף ושירות שאפשר להתקשר אליו. מי שמשלם עליהם יודע על מה הוא משלם; מי שמניח שהוא משלם על בטיחות קנה הבטחה שאיש לא כתב.

הדרך לבדוק את זה אינה להשוות שתי קופסאות אלא לבקש את התנאי של כל מספר. אם יצרן כותב דציבלים בלי מרחק ובלי דרגה, המספר שלו לא סותר את שלנו — הוא פשוט עונה על שאלה אחרת. איך אנחנו כותבים את התנאי, באיזה מרחק ובאיזה ציוד, מפורט בדף השיטה; אותו דף הוא גם המקום שבו אפשר לראות אילו טענות בכלל נכנסות לבדיקה ואילו נשארות בגדר הצהרה.

ומה היה משנה את המסקנה כאן? לא שם חדש ולא ירידת מחיר, אלא מדידה חוזרת שמראה שהפער בגימור מגיע עם פער מדוד בעמידות או בשקט לאורך זמן. בלי מספר כזה ההכרעה נשארת מה שהיא: העדפה בין שני דברים תקינים, שמותר להחזיק בה בלי להפוך אותה לעובדה. את דרך התיקון כשהמספר כן משתנה אפשר לראות בעמוד האמון.

הציונים של המכשיר שלנו, כדי שההשוואה תהיה ניתנת לבדיקה

קריטריון	משקל	ציון	מה זה אומר מול מכשיר יקר
רעש	30%	9	הקריטריון שהמכשיר הזה מנצח בו ביותר: שקט לכל דולר גבוה מזה של המכשיר היקר, גם אם השיא המוחלט נמוך יותר.
חומר	25%	9	שוויון. שניהם משתמשים בסיליקון קשיח בפלטינה בתקן FDA 21 CFR 177.2600, ולכן אין כאן ניצחון לאף צד.
סוללה	20%	8	מספיק לערב שלם. לא הקריטריון שקובע את הבחירה בין השניים.
בנייה וניקיון	15%	8	כאן המכשיר היקר מנצח: יותר חלקים מדויקים ומשטח שנשאר חלק לאורך יותר זמן.
ערך	10%	8	הקריטריון שמכריע את ההשוואה, ולכן הוא גם הקריטריון שהכי קל לזייף בו.

הטבלה הזאת היא של מכשיר אחד ולא של שניים, וזה מכוון: אין לנו ציונים מלאים של המכשיר היקר, ואתר שממציא ציונים ליריב כדי לנצח בהשוואה עושה בדיוק את מה שהוא מאשים בו את האחרים. מה שיש לנו על היריב הוא מה שאפשר להחזיק ביד — גימור, שם, ומחיר.

איפה המכשיר היקר באמת מנצח

בגימור. יש הבדל מורגש בין משטח שנשאר חלק אחרי שנים לבין משטח שמתחיל להרגיש מעט מחוספס אחרי שנה, והוא נובע מעיבוד ולא מחומר — שני המכשירים סיליקון. ההבדל הזה שווה כסף אמיתי למי שמחזיק מכשיר אחד לחמש שנים.

באריזה ובמדף. מכשיר יקר נראה כמו מתנה, והחותמת על הקופסה עושה עבודה ששום פסקה שיווקית לא תעשה. למי שקונה לעצמו זה לא חשוב; למי שקונה כמתנה זה חלק מהמוצר.

ובשירות. מותג בינלאומי גדול מחזיק אחריות שאפשר לממש, ויצרן קטן מחזיק אחריות שתלויה במי שמוכר אותה. את זה אי אפשר למדוד בספסל, והוא שווה יותר מכל קריטריון בדירוג אם המכשיר מתקלקל בחודש הרביעי.

איפה המכשיר שלנו מנצח

בערך. זה הציונים שמסבירים את זה בלי רטוריקה: רעש 9, חומר 9, ניקיון 8, ערך 8. אין כאן קריטריון שבו אנחנו נופלים בפער גדול, ולכן הפער במחיר הוא הפער בין מוצר טוב למוצר טוב עם שם.

ובשקט לכל דולר, שזו מדידה ולא סיסמה. מכשיר שקט הוא מכשיר שנמדד, וכל מכשיר באתר נמדד באותו מרחק ובאותן דרגות עוצמה. אם השקט הוא התנאי שלך, השאלה היא לא מי שקט יותר אלא כמה אתה משלם על השקט שאתה מקבל, וזו שאלה שהמכשיר היקר מפסיד בה.

איך להחליט, בלי טבלה

שאלה אחת מכריעה: האם אתה קונה מכשיר אחד לחמש שנים או מכשיר לשלוש. לשלוש — ההבדל בגימור לא יספיק כדי להצדיק את הפער, והמכשיר שלנו הוא הבחירה החכמה. לחמש — הגימור מתחיל להצטבר, והמכשיר היקר מתחיל להצדיק את עצמו.

שאלה שנייה: האם השם עצמו הוא חלק מהערך. אם המכשיר הוא מתנה, או אם אתה מוכר אותו בחנות שבה השם מוכר, אז השם הוא תכונה ולא רעש. אם הוא לא, אין סיבה לשלם עליו.

שאלה שלישית: כמה חשוב לך שירות מקומי. מכשיר שאין למי לפנות אליו כשנשבר הוא מכשיר שאין לו אחריות, גם אם יש לו אחריות על הנייר.

איך השווינו, ולמה זה מגביל את המסקנה

שני מכשירים לא נמדדים באותו יום ולא על אותה יחידה, ולכן השוואה ישרה צריכה לומר מה כן הושווה ומה לא. מה שהושווה: החומר במשטח המגע, הגימור כפי שהוא מורגש ביד, ומחיר ליחידה בערוץ המכירה הרלוונטי. מה שלא הושווה: ציוני הרעש והסוללה של המכשיר היקר, כי אין לנו אותם ממדידה משלנו.

המגבלה הזאת אינה פרט טכני — היא קובעת מה מותר להסיק. מותר להסיק שהחומר שווה, כי הוא נבדק מול גיליון היצרן בשני המקרים. מותר להסיק שהגימור שונה, כי הוא מורגש. אסור להסיק שהמכשיר שלנו שקט יותר, כי לא מדדנו את השני; מותר רק לומר שהשקט שלנו נמדד ושהוא טוב, וזה מה שהטבלה למעלה אומרת.

ההשוואה הזאת גם לא מכסה דגמים אחרים של אותו מותג יקר. מכשיר יקר אחד אינו קטגוריה, ומי שמכליל ממנו על כל המותג עושה את אותה טעות שהוא מאשים בה את השיווק. את מה שכן נמדד בכל מכשיר באתר מפרט פרוטוקול הבדיקה, ואת הכלל שמאחורי הפרסום שלנו — המדיניות המערכתית.

רעש, ברזולוציה של המדידה

רעש הוא הקריטריון עם המשקל הגבוה ביותר בטבלה, ולכן הוא גם זה שכדאי לקרוא בזהירות. שלושה מקורות נשמעים יחד: המנוע, תיבת ההילוכים, והרעידה שמועברת אל המשטח. מכשיר יכול להיות שקט בספסל ורועש על שידת עץ, כי המשטח הוא חלק מהמערכת ולא תנאי חיצוני.

המכשיר שלנו כאן הוא דו־מנועי, כלומר שני מקורות רעש במקום אחד, וזה לא פרט שנוח לשכוח. הפער שכן מורגש הוא בדרגות הגבוהות; בדרגה הנמוכה, שבה רוב השימוש קורה, ההבדל קטן ממה שהמפרט מרמז. זו גם הסיבה שאנחנו מפרסמים שלוש דרגות ולא מספר אחד — מספר אחד היה מסתיר בדיוק את השאלה שהקונה שואל.

ומה שאי אפשר להשוות בכלל: המכשיר היקר לא נמדד אצלנו, ולכן כל טענה שנוסחתה "שלנו שקט יותר" היא טענה בלי מדידה מאחוריה. את מה שכן נמדד אפשר לראות ברשימת השקטים, ואת המכשיר שבאמת ניצח בקריטריון הזה — בביקורת המכשיר השקט.

סוללה: המספר שאף אחד לא מפרסם

זמן סוללה נמכר כשעה, וזמן סוללה אמיתי הוא פונקציה של עוצמה, טמפרטורה וגיל הסוללה. מכשיר שמחזיק ערב שלם בעוצמה בינונית לא יחזיק ערב שלם בעוצמה מרבית, וזו לא תקלה — זו כימיה. לכן אנחנו נותנים ציון ולא שעה: השעה משתמשת בתנאי המעבדה, הציון אומר אם זה מספיק לשימוש.

מכשיר דו־מנועי צורך יותר, וזה מובן מאליו; מה שפחות מובן הוא שהצריכה לא מוכפלת, כי שני מנועים קטנים יעילים יותר ממנוע אחד גדול. הציון 8 משקף את זה: הוא לא מכשיר הסוללה של האתר, והוא גם לא מכשיר שדורש טעינה באמצע.

הדבר השני שמשתנה הוא הרגל הטעינה. סוללת ליתיום שנפרקת עד הסוף שוב ושוב מאבדת קיבולת, וזו הסיבה שמכשיר "נחלש" אחרי חצי שנה בלי שום תקלה. את הכלל הזה, ואת כללי הניקיון שנלווים אליו, מפרט כללי הטעינה והניקיון.

למה פער המחיר הוא בעיקר היקף, ולא חומר

שני מכשירים עשויים מאותו סיליקון ויכולים להימכר בפער גדול, וזה מפתיע רק עד שמסתכלים על ארבעת המשתנים שקובעים מחיר ליחידה: כמות, חומר, מורכבות הרכבה, ואריזה. אם החומר זהה, הפער מגיע משלושת האחרים — וכמעט תמיד בראש שלהם עומדת הכמות.

מותג גדול מייצר בעשרות אלפי יחידות ומפזר עלות פיתוח, תבנית ומיתוג על כל יחידה. יצרן קטן מייצר במאות ומפזר את אותן עלויות על מספר קטן בהרבה. זו הסיבה שמחיר ליחידה גבוה יותר אצל הקטן גם כשהחומר זהה, וזו גם הסיבה שהפער מצטמצם כשהכמות עולה.

מכאן גם המסקנה המעשית לקונה: פער המחיר אינו מדד לאיכות, והוא גם לא מדד לבטיחות. המדד היחיד לבטיחות הוא התיעוד — גיליון חומר, תקן מפורש, מספר אצווה. את שלושת אלה מפרט מרכז האמון, ואת מה שנדרש לפני שהמוצר יוצא מהמחסן — עמוד היציאה מן המדף.

ומכאן גם מה שכדאי לשאול ספק לפני שמשווים הצעות: לא "כמה עולה היחידה" אלא "מה כלול במחיר היחידה". הצעה שנראית זולה יכולה להיות בלי אריזה מודפסת, בלי התאמת פנטון ובלי מדריך בשפה של השוק שאליו אתה מוכר — ושלושת אלה חוזרים כעלות נפרדת בהמשך הדרך. ספק שמפרט את שלושתם מראש חוסך לך השוואה מלאה מול ספק שלא. ומי שכבר יודע מה הוא רוצה ימצא את המפרט התעשייתי של שני הדגמים באינדקס המפרטים, שכולל גם את הכמות המינימלית של כל מק״ט.

למי ההשוואה הזאת לא רלוונטית

למי שהשקט הוא תנאי ולא בונוס. מכשיר דו־מנועי אינו המכשיר השקט ביותר באתר, ומי שגר בבית משותף עם קירות דקים צריך להתחיל מרשימת השקטים ולא מהעמוד הזה.

למי שהשימוש אצלו משותף. ההשוואה כאן היא בין שני מכשירים אישיים, ומי שמחפש מכשיר לשני אנשים ימצא את השאלה שלו ברשימת הזוגות — שם הקריטריון שונה ולא רק הטבלה.

ולמי שהתקציב הוא התנאי הראשון. ההשוואה הזאת עוסקת בשאלה אם שווה לשלם יותר, ומי שכבר החליט שלא ישלם יותר ימצא את הרשימה הרלוונטית ברשימת התקציב. שלוש הרשימות ביחד מכסות את שלוש השאלות, וזו הסיבה שהן מפנות זו לזו ולא מתחרות זו בזו.

יד שנייה, מתנות, ומכירה חוזרת

שני המקרים האלה משנים את החישוב, ולכן הם ראויים לסעיף נפרד ולא להערת שוליים. מכשיר כמתנה נשפט קודם כל על האריזה ועל השם, ואם הוא מיועד למי שלא בחר בעצמו — היכולת להחליף היא חלק מהמוצר. כאן המכשיר היקר מנצח, ולא בגלל המנוע.

יד שנייה היא הסיכון הגבוה ביותר בקטגוריה, ומסיבה שאפשר לבדוק: אין דרך לדעת מה עבר על האטם או על התפר, ואין היסטוריית טעינה. מכשיר משומש שנמכר במחיר אטרקטיבי הוא לרוב מכשיר שמישהו כבר ויתר עליו, ולא תמיד מהסיבה הנכונה. את הכלל הזה אנחנו כותבים גם במדריך הניקוי, כי שם הוא פוגש את הקורא שבאמת מתלבט.

ומה שכדאי לדעת על מכירה חוזרת של קו: מכשיר שנמכר היטב בערוץ אחד לא בהכרח נמכר בערוץ אחר, וזה קשור לקהל ולא למוצר. את הצד הזה מפרט עמוד המוכנות למדף.

מה היינו אומרים לחבר שמתלבט

שהוא מתלבט בשאלה הלא נכונה. הוא שואל איזה מכשיר טוב יותר, והשאלה היא מה הוא יעשה איתו בפועל — כל ערב, לא בהזדמנות. מכשיר שמתאים לשימוש שיקרה פעמיים בשבוע שווה יותר ממכשיר טוב יותר שיישאר במגירה.

שהוא צריך לבדוק שתי דברים ולשכוח מהשאר: שהחומר במשטח המגע הוא סיליקון בפלטינה, ושהמכשיר ניתן לניקוי בלי מאמץ. שני אלה לא משתנים עם המחיר, וכל השאר כן.

ושהוא יכול לעצור כאן. ההשוואה הזאת נגמרת במסקנה שהפער במחיר מוצדק רק אם מרוויחים ממנו משהו — גימור לאורך שנים, שם כמתנה, או שירות. מי שלא מרוויח משלושת אלה קונה את המכשיר שלנו, וזה לא ניצחון שלנו אלא תוצאה של החישוב. את הכלל שמאחורי האופן שבו אנחנו מפרסמים תוצאה כזאת מפרט עמוד המדיניות.

והיינו מוסיפים משהו שהמתלבט כמעט לא שואל: מה יקרה בעוד שנתיים. מכשיר שנשאר בשימוש הוא מכשיר שהחזיר את מחירו, לא משנה כמה שילמת עליו; מכשיר שנשאר במגירה לא החזיר כלום, גם אם היה הזול ביותר. זו המדידה היחידה שבאמת משנה, והיא לא מופיעה באף טבלה — לא בשלנו ולא אצל היריב.

מילה על אמון, כשהכותב מוכר גם את המוצר

השוואה בין מוצר שלנו למוצר של אחר היא המקום שבו אמון נבחן, ולא במקום שבו הוא נבנה. מי שקורא את העמוד הזה יודע שאנחנו מחזיקים קו מכשירים, ולכן השאלה הלגיטימית היא לא אם ההשוואה נכונה אלא מה היה קורה אילו המסקנה הייתה הפוכה — האם היא הייתה מתפרסמת.

שלושה דברים שאפשר לבדוק במקום להאמין. הראשון: האם מופיע בעמוד מקום שבו המכשיר שלנו מפסיד, ולא רק מקום שבו הוא מנצח — כאן זה הגימור, הבנייה והשירות. השני: האם המכשיר היריב מקבל ציונים שלא מדדנו, או שמצוין במפורש מה נמדד ומה לא. השלישי: האם יש תאריך, ומתי הוא מתעדכן.

שלושתם ניתנים לבדיקה בעמוד הזה, ולכן אין סיבה לבקש אמון — יש סיבה לבקש בדיקה. את המחויבות המלאה, כולל מה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מסרבים לו, מפרט עמוד הגילוי הנאות, ואת הכלל שמאחורי פרסום תוצאה שלילית — המדיניות המערכתית.

ומה שאנחנו לא יכולים לתת: השוואה עצמאית באמת. אנחנו צד בעניין, וזה לא משתנה בגלל ניסוח. מה שכן משתנה הוא כמה מהשיקול עובר לקורא — ולכן כל מספר בעמוד הזה מפנה למדידה שאפשר לחזור עליה, וכל מסקנה מפנה לקריטריון שממנו נבנתה.

להמשיך לקרוא

ארבעה עמודים משלימים את התמונה. הביקורת של המכשיר שלנו מפרטת את חמשת הציונים במלואם. ביקורת המכשיר השקט מציגה את הצד השני של הפשרה. עמוד השיטה מסביר מאיפה המשקלות באים, ועמוד הגילוי הנאות מפרט מה אנחנו מרוויחים ומה לא.

למי שמייבא, ולא למי שקונה

בקטלוג: 300 יחידות בצבע סטנדרטי, 500 עם התאמה, דגימה ב־3 עד 5 ימים וייצור של 25 עד 35 יום. המספרים האלה הם מה שהופך השוואה כזאת לרלוונטית לחנות: קו שמחזיק מוצר בסף מחיר נמוך יכול להרשות לעצמו מבחר, וקו במחיר גבוה לא.

המסר השיווקי שנכון למכשיר הזה הוא לא "זול יותר" אלא "אותו חומר, פחות גימור". הראשון מוכר פעם אחת ומייצר ציפייה לאכזב; השני מוכר לאורך זמן, כי הוא מבטיח בדיוק את מה שהמוצר עושה.

הטעות של קנייה לפי דירוג

הטעות של קנייה לפי דירוג היא להתייחס לציון הכולל כאל פסק דין. הוא לא. הציון הוא שיפוט שמשקלל חמישה קריטריונים במשקלים מפורסמים, וכל מי שסדר העדיפויות שלו שונה מהמשקלים האלה צריך לחשב מחדש. אם השקט הוא התנאי שלך, אתה צריך להסתכל על קריטריון אחד ולא על הציון הכולל — וזה נכון גם כשהציון הכולל גבוה יותר.

הטעות השנייה היא להשוות ציונים בין מכשירים שנמדדו בתקופות שונות. יצרן יכול להחליף מנוע בלי לשנות שם דגם, ולכן מכשיר שנמדד לפני שנה וחצי ומכשיר שנמדד החודש אינם באותה השוואה גם כשהשיטה זהה. זו הסיבה שלכל ביקורת באתר יש תאריך, וזו גם הסיבה שדירוג צריך להיקרא עם התאריך.

ההשוואה הזאת לא מכסה שלושה דברים, ושלושתם חשובים. הראשון: שירות. מותג בינלאומי מחזיק אחריות שאפשר לממש, ויצרן קטן מחזיק אחריות שתלויה במי שמוכר אותה — את זה אי אפשר למדוד בספסל.

השני: עמידות לאורך שנים. אנחנו בודקים עשרה מחזורי ניקוי ולא חמש שנים של שימוש, ולכן הציון שלנו טוב בהרבה לנבא את החודש הראשון מאשר את השנה השלישית. הגימור של המכשיר היקר אמור להחזיק יותר, וזה יתרון שלא נמדד כאן בכלל.

השלישי: מה קורה כשמשהו נשבר. מכשיר עם שקע טעינה שנשבר ונותן מענה תוך שבוע הוא חוויה אחרת לגמרי ממכשיר זהה שנשאר מגירה. זה לא קריטריון בספסל, אבל זה קריטריון אמיתי בכל בית, וכדאי שהוא יופיע בהחלטה גם אם הוא לא מופיע בטבלה.

מה השם כן נותן, ומה הוא לא

ועוד נקודה שלא מופיעה בטבלה: שני המכשירים לא מיועדים לאותו קונה. מי שקונה מכשיר אחד לחמש שנים שואל שאלה אחרת ממי שקונה מכשיר כדי לגלות מה הוא אוהב. ההשוואה הזאת משרתת את השני, ולכן היא לא מסתיימת בהמלצה אחת.

אם אתה קונה לעצמך ואין לך היסטוריה עם מכשירים, ההמלצה שלנו היא להתחיל מהמכשיר שבאתר ולא מהיקר — לא כי הוא טוב יותר, אלא כי את הפער בגימור אפשר לבחור בפעם הבאה, אחרי שיודעים מה מתאים.

השם כן נותן משהו, וכדאי לנסח אותו בדיוק: הוא נותן ודאות. קונה שמכיר את המותג יודע מה הוא מקבל לפני שהוא פותח את האריזה, וזה שווה כסף אמיתי למי שקונה כמתנה או למי שלא רוצה להפתיע את עצמו. הוודאות הזאת לא מופיעה בטבלת הציונים, והיא לא ניתנת למדידה בספסל.

הוא נותן גם גימור שנשאר לאורך זמן. משטח שנשאר חלק אחרי שנתיים הוא תוצאה של עיבוד, לא של חומר, וזה ההבדל שירגיש מי שמחזיק מכשיר אחד לחמש שנים. בשנה הראשונה שני המכשירים מרגישים דומים; בשנה השלישית ההבדל מצטבר.

ומה הוא לא נותן: הוא לא נותן חומר בטוח יותר, כי שני המכשירים עומדים באותו תקן. הוא לא נותן שקט גדול יותר לכל דולר, וזה המכשיר היחיד בהשוואה שבה אפשר למדוד את הפער ולא רק לתאר אותו.

המסקנה המעשית היא לא "הזול מנצח" ולא "היקר שווה את זה", אלא שההחלטה תלויה בשאלה אחת: כמה שנים אתה מתכנן להחזיק את המכשיר. לשלוש שנים הפער לא מחזיר את עצמו; לחמש הוא מתחיל להחזיר, וזה כל מה שאפשר לומר ביושר.

ההשוואה הזאת מניחה שכבר החלטת מה חשוב לך, ולכן היא לא מסבירה מה הקריטריונים — את זה עושה הפרוטוקול. מי שקונה מכשיר ראשון ימצא רשימה קצרה וממוקדת יותר בבחירות לזוגות, ומי שמחפש את הדגם השקט ביותר ימצא אותו בביקורת המכשיר השקט. המפרט התעשייתי של שני הדגמים נמצא באינדקס המפרטים, וההשלכות הכלכליות של הפער במחיר — בעמוד היציאה מן המדף.

השורה התחתונה

שני המכשירים טובים, ושניהם בטוחים. המכשיר היקר מנצח בגימור, בשם ובשירות; המכשיר שלנו מנצח בערך ובשקט לכל דולר. הבחירה ביניהם היא בחירה של מה אתה קונה בכסף הנוסף, ולא של מי המכשיר הטוב יותר.

ומה שאנחנו לא עושים בהשוואה הזאת: לא ממציאים ציונים ליריב, לא מכנים את היתרון שלו "שיווק", ולא מסתירים שהוא מנצח במשהו. השוואה שמנצחת בכל שורה היא רשימת מכירות, וזו בדיוק הרשימה שאתר כזה נועד להיות ההפך ממנה.

להמשך: ההשוואה הזאת נשענת על שני ציונים שפורסמו בנפרד — ביקורת הדו-מנועי וביקורת Whisper. המחיר ליחידה אינו מופיע באף אחד מהם, ומהסיבה הנכונה: הקטלוג מסביר אילו שדות קובעים אותו.